Search
  • Adam Dash

Who I Am

Updated: Jun 19

פרק ראשון: מי אני ועל מה הבלוג הזה


שלום, קוראים לי אדם. החלטתי באופן די ספונטני לכתוב בלוג, בזמן ההתאוששות הזהירה מתקופת הקורונה. אני יוצא מהמערה אל האור, ורוצה לתת לתשוקה שלי לצילום מקום בטקסט.


הבלוג שלי יעסוק בצילום. בעיקר בקשר שאני מוצא באמצעות צילום לעולם הפנימי, לרגשות, ליחסים שלנו עם האהובים לנו, לאינטימיות. "מאיפה אני מגיע" ובעצם איך התחלתי, מה מניע ומרגש אותי, וגורם לי להמשיך ליצור. אשתף גם איך באמצעות הצילום אני נוגע בפצעים וכאב, באבהות הטריה שלי. ולכל מי שמתעניין בצילום חתוונות, אספר גם על החוויה שלי כצלם, ומה אני חושב על צילום חתונות, איך אפשר לעשות את זה שונה ומעניין יותר.


קצת על המסע שלי עם צילום.


אני בן 34, גר בפרדס חנה יחד עם אשתי קטלינה, ביתנו מאי בת השנתיים וחצי והכלבה שלנו צ'יצ'י בת העשר. את קטלינה פגשתי בטיול במקסיקו לפני שבע שנים ומאז אנחנו יחד.


גדלתי בירושלים וחייתי שם מעל 30 שנה. במובן מסוים, תמיד אראה את עצמי כירושלמי ואני חושב שהמשמעות של זה עבורי עדיין לא במאה אחוז ברורה. גדלתי בעיר עם יחסים פואטיים טעונים, עיר שיש בה הכל, עוני, עושר, כעס, אלימות, סובלנות, יופי, כיעור, אוויר ומחנק, מוזיקה וטעמים, תיירים, פקקים, גנים ירוקים, עיר כבדה, עיר עם פיגועים, עיר מחתרתרית ומיוחדת. ירושלים.


מגיל צעיר התעניינתי באנשים, איך הם מרגישים, מה הם חושבים ועושים ומצאתי שאני מתבונן המון בסביבה שלי. דפוס ההתעניינות הזה הביא אותי בהמשך ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה ובהמשך תואר שני בעבדוה סוציאלית. במקביל פיתחתי עניין בצילום, בעיקר אנלוגי. התאהבתי במדיום. סרט הפילם הראשון שצילמתי כאדם בוגר היה בשנת 2011. סרט שחור לבן, במצלמת הפנטקס הישנה של אבא שלי אותה קיבל כמתנה לחתונה שלו.


בשנים הראשונות צילום היה תחביב, אבל בשנת 2016 משהו השתנה. נסעתי לצ'ילה, יחד עם קטלינה, כדי להתחתן. לקראת הנסיעה רכשתי מצלמה דיגיטלית מקצועית. במהלך חגיגות החתונה שלנו, פרצו לבקתה בה התארחנו, וגנבו את כל הציוד שלי.



כשחזרתי לארץ הייתי זכאי לפיצוי מחברת הביטוח, והשתמשתי בו כדי לקנות מצלמה טובה יותר. לפני שקניתי אותה קרה משהו שאין לי הסבר לו. התחלתי לחלום בלילות על צילום, חלמתי שאני הופך לצלם. התחלתי לחקור, ללמוד, לקנות ספרי צילום, ללכת לגלריות. ככל שעבר הזמן הבנתי שהרצון שלי לעסוק בצילום גובר על הרצון לעסוק בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. למזלי, בסביבה שלי היו לא מעט אנשים שידעו לעזור, לכוון ולתת כלים. כך בעזרת חבר התחלתי לצלם חתונות.


העניין שלי בצילום התפתח למצלמות פילם ישנות, חקר והיכרות עם תולדות האמנות והצילום, והתבוננות פנימה אל עולמי. בשנת 2017 נרשמתי ללימודים בבית ספר מוסררה לאמנות. מאז ועד היום, אני לומד באופן אוטודידקטי, בכיתות אמן וקורסים שונים.


בפוסט הבא, מחשבות על צילום. עד בקרוב.


שלכן.ם,

אדם.




© 2020 Adam Dash